במקרים מסוימים, מערכת החיסון של הגבר או האישה יכולה לייצר נוגדנים נגד תאי הזרע, מה שגורם לפגיעה בזרע ופוגע ביכולתו להפרות ביצית. נוגדנים אלו עלולים להיצמד לתאי הזרע, לשבש את תנועתם, ואף להרוס אותם. מטרת הבדיקה: בדיקת נוגדנים נגד תאי זרע מזהה את הימצאותם של נוגדנים אלו בדם, בנוזל הזרע או בהפרשות נרתיקיות של האישה. במהלך הבדיקה, מוסיפים לחומר הדגימה חומר כימי שנקשר אך ורק לתאי זרע שנפגעו על ידי נוגדנים, וכך ניתן להעריך את מידת ההשפעה על הפוריות. השפעה על הפוריות: אם קיימת כמות גבוהה של נוגדנים כנגד הזרע, הדבר עלול להקשות על הזרע להגיע לביצית ולהפרות אותה, מצב המכונה אי-פוריות חיסונית (Immunologic Infertility). גורמים להיווצרות נוגדנים נגד הזרע בגברים: פציעה באשכים. ניתוחים באזור מערכת הרבייה, כגון ביופסיה של האשך או ניתוח קשירת צינוריות הזרע (ואסקטומיה). זיהום בבלוטת הערמונית (פרוסטטה). מצבים רפואיים הגורמים לחשיפת הזרע למערכת החיסון, מצב שאינו קורה באופן טבעי מאחר שהאשכים מגנים על תאי הזרע מפני המערכת החיסונית. גורמים להיווצרות נוגדנים נגד הזרע בנשים: לעיתים נדירות, אישה עלולה לפתח תגובה אלרגית לנוזל הזרע של בן זוגה, מה שגורם לייצור נוגדנים כנגד תאי הזרע. התגובה החיסונית המדויקת אינה מובנת לחלוטין, אך היא עשויה להשפיע על הפוריות. מצב זה נחשב נדיר יחסית ואינו אחד הגורמים העיקריים לבעיות פוריות. עם זאת, כאשר עולה חשד לאי-פוריות חיסונית, ניתן לשקול טיפולים מתאימים כמו הזרעה תוך רחמית (IUI) או הפריה חוץ-גופית (IVF), לעקוף את ההשפעה של הנוגדנים על הזרע ולהגביר את סיכויי ההפריה.
מונח המתאר את התאים הראשונים הנוצרים כתוצאה מחלוקה מיטוטית של הזיגוטה – התא הראשון הנוצר לאחר הפריית הביצית על ידי הזרע. שלב הבלסטומרים מתרחש ביום הראשון לאחר ההפריה, ומהווה את השלב הראשוני בהתפתחות העובר. במהלך חלוקות התאים הרציפות, הבלסטומרים מתארגנים בהמשך ליצירת מורולה (Morula) – גוש תאים צפוף, ולאחר מכן מתפתחים לשלב הבלסטוציסט(Blastocyst) , שממנו יתחיל תהליך ההשתרשות ברחם.
שלב בהתפתחות העובר והשליה, המתרחש ביום החמישי לאחר ההפריה. לאחר ההפריה, הביצית המופרית מתחילה להתחלק וליצור מורולה (Morula) – גוש תאים מוצק המגיע לרחם דרך החצוצרה ביום הרביעי לאחר ההפריה. ביום החמישי, חלל מלא בנוזל מתחיל להצטבר בין התאים, והתאים מתארגנים בתהליך של קיטוב (Polarization), מה שמוביל ליצירת הבלסטוציסט. מבנה הבלסטוציסט: שכבה חיצונית של תאים (טרופובלסט Trophoblast – ) - תאים אלו יתפתחו בעתיד לשליה ולקרומים העובריים, אשר יספקו לעובר תמיכה ותזונה במהלך ההיריון. מסה תאים פנימית (Inner Cell Mass - ICM) – תאים הנמצאים באחד מקצוות הבלסטוציסט, מהם יתפתח העובר עצמו. חלל בלסטוצלי (Blastocoele) – חלל מלא בנוזל, שתפקידו לאפשר המשך חלוקה והתפתחות של הבלסטוציסט. תהליך הבקיעה וההשתרשות: ככל שהתאים מתחלקים והבלסטוציסט מתרחב, הוא יוצא (בוקע) מהמעטפת החיצונית שלו(Zona Pellucida ), תהליך המתרחש לרוב ביום השישי לאחר ההפריה. לאחר כ-24 שעות מהבקיעה, הבלסטוציסט משתרש ברירית הרחם, לרוב בקיר הקדמי או האחורי של החלק העליון של הרחם. ההשתרשות (Implantation) מתבצעת בשלושה שלבים: תנועה למיקום מיטבי ברחם. היצמדות (Adhesion) לרירית הרחם. חדירה (Invasion) לרירית הרחם, המאפשרת לבלסטוציסט גישה למקורות התזונה הדרושים להמשך התפתחותו. האם המונח "Conceptus" זהה ל - "Blastocyst" ? לא בדיוק. Conceptus הוא מונח רחב יותר המתייחס לכל מבנה ההיריון בשלבים הראשוניים שלו, כולל הבלסטוציסט, הקרומים התומכים בו והשליה המתפתחת, בעוד שהבלסטוציסט מתייחס ספציפית לשלב ההתפתחותי של העובר בין היום החמישי לשישי לאחר ההפריה, לפני ההשתרשות ברחם.
חלל מלא בנוזל שנוצר בשלבים הראשונים של ההתפתחות לאחר ההפריה, בתוך הבלסטוציסט. באדם, חלל זה מופיע בסוף השבוע הראשון ובתחילת השבוע השני להתפתחות העוברית. בתחילה, תאי העובר מתחלקים ויוצרים גוש תאים מוצק הנקרא מורולה (Morula). בהמשך, עם המשך חלוקת התאים ותהליך הדחיסה (Compaction), נוצר הבלסטוצל, שהוא חלל פנימי המאפשר את המשך ההתפתחות לקראת ההשרשה ברחם. הבלסטוצל ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות התקינה של העובר, שכן הוא מאפשר ארגון מחודש של התאים בבלסטוציסט ומכין אותו לשלב הבא – השתרשות ברירית הרחם.
הליך המתבצע במעבדה על ידי אמבריולוגים לפני החזרת העובר לרחם במסגרת מחזורי הפריה חוץ-גופית (IVF). במהלך התהליך, יוצרים פתח קטן במעטפת החיצונית של העובר (Zona Pellucida), שהיא שכבה מגנה המקיפה כל עובר בשלביו הראשונים. מטרת ההליך היא להקל על העובר "לצאת" מהמעטפת ולסייע לו להשתרש ברירית הרחם (אנדומטריום) לאחר החזרתו לרחם. הליך זה מומלץ בעיקר במקרים בהם יש חשד לקושי טבעי בבקיעת העובר, כמו בעוברים עם מעטפת עבה, בנשים מבוגרות, או לאחר מספר כישלונות של החזרת עוברים בטיפולי פוריות.
יש לכם שאלה הלכתית?
מוזמנים לשלוח אלינו כל שאלה הלכתית או מקצועית בנושאי גנטיקה, פוריות וטהרת המשפחה.
