מוכר גם בשם גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG - Human Chorionic Gonadotropin), זהו הורמון המופרש בשלבים הראשונים של ההיריון. ההורמון מופיע במהלך השליש הראשון של ההיריון, תקופה המאופיינת בקצב חלוקה מהיר של תאים ובהתפתחות רקמות העובר. לאחר ההשרשה, המתרחשת כ-8–10 ימים לאחר הביוץ, הבלסטוציסט מתחיל להפריש HCG , וריכוזו בדם ובשתן מכפיל את עצמו כל 2–3 ימים בתחילת ההיריון. רמות ההורמון מגיעות לשיא סביב השבוע השמיני להיריון. שימושים רפואיים: • זיהוי היריון מוקדם – בדיקות דם ושתן לאיתור hCG מאפשרות אבחון היריון כבר 7–9 ימים לאחר ההפריה. • השראת ביוץ והבשלת ביציות – ניתן להשתמש בהורמון בהזרקה כחלק מטיפולי פוריות, להמרצת הבשלת הביציות ולשחרורן מהשחלה. • מעקב אחר חיות ההיריון – רמות hCG נמדדות לאורך ההיריון כדי להעריך את התפתחותו התקינה, במיוחד בשלבים הראשונים. רמות חריגות של hCG עשויות להצביע על הריונות מרובי עוברים, הריונות מחוץ לרחם או סיכונים להפלה.
מונח המתאר הצמדות או התלכדות של חלקיקים או חומרים ליצירת גושים. בפוריות הגבר, המונח מתייחס להידבקות של תאי זרע זה לזה לאחר הפליטה, מה שעשוי לפגוע בתנועתיות שלהם ולהפחית את סיכויי ההפריה. בנוסף, אגלוטינציה יכולה להתרחש בתגובה חיסונית, כאשר נוגדנים מזהים גורם זר (כגון חיידקים או תאי דם זרים) וגורמים להתלכדותם, תהליך המסייע למערכת החיסון לנטרל איומים
מחלה של הרחם המאופיינת בהגדלת הרחם ובמחזורים חודשיים כואבים וכבדים. אדנומיוזיס מתרחש כאשר רקמת רירית הרחם (אנדומטריום), אשר בדרך כלל מצפה את חלל הרחם, חודרת אל תוך הדופן השרירית של הרחם. למרות מיקומה החריג, רקמה זו ממשיכה לתפקד באופן רגיל במהלך כל מחזור חודשי – היא מתעבה, נשברת ומדממת, מה שעלול לגרום לדלקות מקומיות, כאבים עזים ודימומים מוגברים. המחלה נוטה להיעלם לאחר גיל המעבר. נשים הסובלות מכאבים חמורים עקב אדנומיוזיס יכולות להיעזר בטיפולים הורמונליים להקלה על התסמינים. כריתת רחם (היסטרקטומיה) היא הפתרון היחיד שמרפא לחלוטין את המחלה.
מצב של אי-פוריות בגברים, המאופיין בהיעדר מוחלט של תאי זרע בנוזל הזרע, כפי שנמצא בבדיקות זרע חוזרות שנעשו על ידי מומחים מוסמכים. קיימים שני סוגים עיקריים של אזואוספרמיה: אזואוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia - OA) – מצב שבו תהליך ייצור הזרע (ספרמטוגנזה) תקין, אך ישנה חסימה בצינורות הזרע, המונעת מהזרע להגיע לנוזל הזרע הנפלט החוצה. o זהו מצב אורולוגי נפוץ, המהווה 6.1%–13.6% ממקרי אי-הפוריות בגברים. o אחת הסיבות הנפוצות ביותר היא ואסקטומיה (ניתוח למניעת פוריות על ידי חסימת צינורות הזרע). o גורמים נוספים יכולים לכלול זיהומים, פגיעות רפואיות (Iatrogenic injury), הפרעות גנטיות או מומים מולדים. אזואוספרמיה לא חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia - NOA) – מצב חמור יותר, שבו אין כלל ייצור תקין של תאי זרע באשכים, ולכן גם אין תאי זרע בנוזל הזרע. o הסיבה לכך עשויה להיות ליקוי מולד בייצור הזרע, הפרעות כרומוזומליות, שינויים גנטיים, או מחסור בהורמוני גונדוטרופין, האחראים על ויסות ייצור הזרע. o זהו מצב קשה במיוחד לטיפול, ובמקרים רבים הסיבה המדויקת אינה ידועה, שכן המחקר על מנגנוני היווצרות הבעיה עדיין בעיצומו. אפשרויות טיפול: הטיפול בכל סוג של אזואוספרמיה שונה לחלוטין. במקרים של אזואוספרמיה חסימתית, ניתן לעיתים להסיר את החסימה בניתוח או להפיק תאי זרע ישירות מהאשכים באמצעות שאיבת זרע כירורגית (TESA/Micro-TESE) לצורך הפריה חוץ-גופית (IVF). במקרים של אזואוספרמיה לא חסימתית, ייתכן שלא ניתן יהיה למצוא תאי זרע כלל, אך במקרים מסוימים ניתן לנסות גירוי הורמונלי או הליכים כירורגיים לחיפוש תאי זרע נדירים באשך.
היעדר מחזור וסת. קיימים שני סוגים עיקריים של אמנוריאה: 1. אמנוריאה ראשונית – מצב בו נערה לא קיבלה מחזור כלל עד גיל 16. מצב זה עשוי להיגרם בשל בעיות גנטיות, שיבושים הורמונליים, ליקויים במבנה הרחם או השחלות, או מחלות כרומוזומליות כמו תסמונת טרנר. 2. אמנוריאה שניונית – מצב בו אישה שקיבלה מחזור סדיר מפסיקה לקבל וסת במשך שלושה חודשים או יותר. גורמים אפשריים כוללים הריון, מתח נפשי קיצוני, הפרעות אכילה (כגון אנורקסיה), פעילות גופנית מאומצת, שינויים הורמונליים (כגון תסמונת השחלות הפוליציסטיות – PSOS ) או מחלות כרוניות.
יש לכם שאלה הלכתית?
מוזמנים לשלוח אלינו כל שאלה הלכתית או מקצועית בנושאי גנטיקה, פוריות וטהרת המשפחה.
